הפעם הראשונה שלי ב... הוסטל 51
לפני פחות מעשור היינו צריכים לבחור אם בא לנו לצאת לדרינק או לאכול במסעדה. בשנים האחרונות הכל התערבב לטובה. בכל המסעדות הכי טובות ונחשבות, יש בר כחלק בלתי נפרד ולפעמים אף עיקרי מהמסעדה. בר יין, טפאס בר, חמארות, גסטרו בר, הכל תופעות של העשור האחרון, שמשדרג את הבילוי ונותן אפשרויות מגוונות לשלב בילוי אלכוהולי וקולינרי. על הסקאלה בין בר למסעדה וכל יצורי הכלאיים באמצע, הוסטל 51 בוחר להיות קודם כל בר. הוא נראה כמו בר, הוא מתנהג כמו בר ולגטימי לחלוטין לבוא לשתות בו בירה בלבד על הבר או בחצר השמחה. יחד עם נקיטת עמדה זאת, מהמטבח יוצאות מנות הרחוקות מלהיות מנות בר טיפוסיות. המנות במקום מתכתבות עם מה שקורה במסעדות שף מובילות ואף קורצת למולקולריות בחלקן, במספר מרכיבים ומרקמים רב. התפריט מתחלק לשלושה סקשנים: באסקי, מגף ותל אביב. בכל סקשיין 5 מנות בעלות קשר רופף ביותר לכותרת... כך במגף תמצאו ברוסקטת חציל וסלט גרגרי חומוס שמתעקש להיות סיציליאני (?) מחבל הבסקים טעמתי את מנת ה״פאקו מראלגו״- קוביות דג טרחון עטופות בוינגרט סויה לבנה, שמן זית, אינפוזיה של אורוגולה וטוביקו שחור. (44 ₪) - תמחור מאוד הוגן, ומנה שהיא 180 מעלות ממנת בר טיפיקלית.
היה טעים, מענג, מעודן ומוקפד. הרוטב היה מעדן והתחנן לפיסת בצק ולו זעירה שתספוג אותו מהצלחת ביחד עם רוב ביצי הטוביקו השחור שהתפזרו בצלחת ולא מצאו את דרכן לפי. (תחושה שתחזור גם במנה הבאה).
מנה נוספת שהזמנתי הייתה מנה מהסקשיין של תל אביב: נתח מטורטר עם ביצת שליו על גבינת ריקוטה, עגבניה שרופה וירוקים (44₪). השילוב של הטרטר עם גבינת הריקוטה הרתיע אותי ובו זמנית גם משך, כי טרטרים עם חלמון יש הרבה וכבר ידוע שהשילוב מצויין. אז ניסיתי והופתעתי לטובה מהשילוב. היה הרבה יותר עדין משדמיינתי, עוד מנה טעימה מאוד ממטבח ההוסטל. אציין לטובה גם את ברוסקת החציל המומלצת.
בשביל אוכל בר היה נהדר ומיוחד, בהשוואה למסעדות אכלתי ורסיות של סביצ'ה וטרטר בורסיות דומות שהיו הרבה יותר טובות. זה לא המקום שהייתי באה לאכול בו ארוחת ערב, אבל לגמרי בר שתקבלו בו מנה אנינה. שורה תחתונה שווה לתת למקום ולמטבח של הוסטל צ׳אנס, מורגש שעומדים מאחוריו אנשים שיודעים מה הם עושים, שבאים עם חזון, רצון לענות על צורך ותשוקה לחדש משהו בעיר ולו מעט, והכי חשוב-פאן פה לגמרי.
