הפעם הראשונה שלי ב... לוס ברנינג טאקוס
למי שלא שם לב, ואי אפשר שלא לשים, אנחנו בעיצומו של גל מסעדות מקסיקניות היסטרי ואף מוגזם. לחלוצי הז׳אנר- מקסיקנה הותיקה בבוגרשוב ובר המסקל בפלורנטין, הצטרפה לפני למעלה משנתיים הטאקריה ברחוב לבונטין, שהפכה ללהיט מרגע שנפתחה ועד היום המקום שוקק מידי ערב.
בשנה האחרונה קיבלנו את מקס אנד קו בבן יהודה, אל טאקו בירמיהו, צ׳אנגוס בפלורנטין, ולוס ברנינג באלנבי. העיר מרושתת ואי אפשר לברוח מנאצ׳וסטאקובוריטו. גילוי נאות- אינני מחסידי הז׳אנר. הבוריטו כבד לי, הטאקו מתפרק לי, לרוב אני מזמינה קאסדייה, וכמה התלהבות אני יכולה לגלות מסוג של טוסט? נהוג לאפיין את האוכל המקסיקני כאוכל רחוב קליל המותאם לחום במקסיקו ולכן מתאים גם לאקלים בישראל. אני לא מבינה איך תבשיל בקר, עם אורז ושעועית שחורה, המגולגלים בסוג של לאפה נחשב כקליל. שלא תחשבו שאני רק שלילית כלפי האוכל המקסיקני, ברור שכל ז׳אנר וכל חומר גלם יכול להפוך למאסטר פיס כשהוא נופל לידיים הנכונות. לפני חצי שנה הציע מאיר אדוני במסעדת המזללה תפריט מקסיקני לשבועיים, והוא היה יצרי, יצרתי וטעים להפליא. עד כאן על יחסי עם הז׳אנר.
נשוב ללוס ברנינג טאקוס. מדובר על מקום קטן באלנבי המחובר לבר ה״דלי״. לפני פתיחת הלוס ברנינג, הגישו כאן כריכי בשר ונקנקיות. היום מגישים כאן אוכל מקסיקני די בנאלי. בר קטן, בחוץ מספר שולחנות. תפריט של 5 מהות תחת הכותרת small (נאצ׳וס, תירס, מרק), 5 מנות תחת הכותרת main (סביצ׳ה, אינצ׳לדה, סלט) והעיקר- טאקו או בוריטו במילוי צמחוני, עוף, בקר, דג או שרימפס. ומרגריטה או בלאדי מרי ב-31 שקלים. אני טעמתי טאקו ״אל פסקדור״ (39 ₪) - דג מוסר, גוואקמולי, עגבניות, בצל, סלסה, כוסברה וליים.
הכנת המנות מתבצעת בעת ההזמנה, ולא כוללת התעסקות עם תבשילים מוכנים (שעומדים שעות...) דג המוסר מקבל צריבה על הפלנצ׳ה ובצק הטורטיה הדק נאפה במכונה יעודית (דקותיים). רמת האוכל גבוהה מאוכל רחוב מקסיקני ואנין יותר. הכל סופר טרי והשילוב במנה מאוד מרענן ומעקצץ טוב. עדיין המקום והמוצר שהוא מספק נשאר בנישת אוכל רחוב. גם האוירה היא יותר של דוכן אוכל. המלצתי להגיע לדגום אותו כמאנצ׳ ליילי לאחר בילוי אלכוהולי באיזור, לא מעבר.
לוס ברנינג טאקוס, אלנבי 47, תלאביב
