top of page

ביקורת עסקית | צפרה

עמדתי בין טופולופומפו לצפרה והתלבטתי היכן לאכול עיסקית. שתיהן אסייתיות אלגנטיות ופומפוזיות שמתבטאת הן בחלל והן באוכל המקושט. סקסיות, מיוחדות ונחשבות בארץ ואף בעולם.

מחירי העיסקיות דומים מאוד לפחות בטווחים הרחבים.

בשתיהן תמצאו חומרי גלם נדירים הקיימים רק כאן ומכאן טעמים ייחודיים למקום. צפרה וטופולופומפו הן סוג של אחיות תאומות לא זהות. הצפרה שמה דגש על בריאות, ה"טופו" שמה דגש על יצריות מתפרצת. אבל זה כבר חלק מבניית זהות ומיתוג המסעדה.

לבסוף רגלי לקחוני לציפור-זברה-צפרה, כי לא אכלתי שם עיסקית זמן רב.

בעיסקית של צפרה תקבלו במחיר המנה העיקרית מנה קטנה לראשונה ושתיה.

מחיר העיסקית נקבע לפי המנה העיקרית, וזה אומר שהעיסקית הכי זולה מתחילה ב-66 שקלים (עיקרית

של איטריות חיטה עם עוף קצוץ וגזר בג׳ינג׳ר) רף התקרה בעיסקית מגיע ל-128 שקלים. (לדוגמא מנה מטריפה בשם בו לוק לאק- קוביות פילה בקר, בצלים אדומים בקרמל פלפל שחור ויאטנמי). בין טווח המחירים הרחב מאוד הזה תמצאו למעלה משלושים מנות אסייתיות מיוחדות לבחירתכן: דגים, שרימפסים, עוף, ברווז, פילה בקר, מנות קארי, אטריות ואורז וגם מספר מנות מעניינות לצמחונים. אפשר ללכת לאיבוד ללא ספק בשמות האסייתיות והמרכיבים הלא שיגרתיים. אני ביקשתי עזרה מהמלצר, אמרתי לו שאני אוכלת הכל, שאני רוצה מנה מצטיינת, מעניינת ולא מאוד יקרה. המלצר ישר המליץ לי על מנת הרג׳הסטן- איטריות חיטה עם עוף, כרובית, בצלים בקארי, עגבניות אש ועדשים. (69₪) היו עוד מספר מנות שמשכו את עייני אבל היות וההחלטה הייתה לי קשה זרמתי עם המלצת הצוות.

גם השתייה כאן היא ייחודית או לפחות מתאמצת להיות כזאת, תוכלו לבחור בין מים חיים (מי ברז מועשרים אנרגטית לטעם משופר...), לימונדה עם למון גראס וג׳ינג׳ר (לא יודעת עד כמה חשתי שוני מלימונדה) או תה קר של פירות אדומים ופרחים... לראשונה תבחרו בין סלט בודהה בריאות או סלט בודהה משוגע- שניים מאייקוני המסעדה. (יש עוד 4 מנות קטנות נוספות לבחירה).

אני בחרתי בודהה משוגע (אני יותר משוגעת מבריאה) שזה סלט נבטים, דייקון, אפונה פריכה, בוינגרט וואסבי מוקצף. סלט ממכר של שילוב מתיקות וחריפות שקשה להפסיק לאכול.

המנה העיקרית שלי- נודלס קארי הייתה טעימה ומספקת. לפעמים יש לי חרטה שאני מזמינה מנה בקארי שמשתלט על כל מרכיבי המנה ללא כל אבחנה. מבעד לדומיננטיות של הקארי, לנודלס שהווה את בסיס המנה היה מרקם מושלם ונגיס. הכרובית הייתה קשה- כמו שצריך. (לא אוהבת ירקות רכים וסמרטוטיים) וחתיכות העוף היו גדולות ועסיסיות. גם תוספת העדשים במנה שלכאורה לא הורגשו בטעם, הוסיפו עוד מרקם מתפצפץ בפה. מצד אחד זאת עדיין מנה של נודלס עם עוף וירק- מעט סנדרטי. מצד שני זאת מנת נודלס ייחודית שלא תמצאו בדיוק כזאת בשום מקום.

לסיכום: יש מסעדות שאחרי פעמים ספורות שאתה אוכל בהן, יש תחושת מיצוי, הצפרה היא כמו מסע מרתק שעושה חשק לשוב למסע, למקום שעצרת בו, רק עם רעב מחודש ולהמשיך לחקור. אני לא מיציתי בכלל את התפריט כאן. ולו הייתה הצפרה קצת יותר זולה (בעשר עד חמש עשרה אחוז) זה היה הופך אותה לעיסקית משתלמת והייתי כבר חוקרת אותה לאורך ולרוחב. אבל היוקרה זה חלק ממיתוגה של הצפרה, היא מחפשת להיות יותר יהלום שחור ופחות נגישה לכולם. לב הקסם של הצפרה טמון במרכיבים והטעמים הייחודים שכבר הפכו למזוהים עם המקום, אותו קסם שגורם להתגעגע לטעמים שלא קיימים באף מסעדה אחרת. (חוץ מבטופולופומפו הסמוכה...)

צפרה

יגאל אלון 96, תל אביב

טלפון: 03-6240044

שעות פתיחה: ראשון-שבת 12:00-00:00


Recent Posts
bottom of page