הפעם הראשונה שלי ב...משייה

שלל מקומות נפתחו לאחרונה בעונה החמה, הקופצת על גל הקיץ, החופש, התיירים, הימים הארוכים, השמש והפאן הכללי. אחרי חודשים ארוכים של שיממון, אני לא יודעת לאן לצאת קודם ואיך להשתלט על כל המקומות החדשים. יום חמישי בערב, לאחר חישובים טקטיים רבים וקרב רב במוחי בין לה אוטרה, קאנטה ומשייה בחרתי להזמין מקום לאחרונה אחרי ביקורות נלהבות שקראתי פה ושם. הגעתי למסעדה נרגשת לטעום את מעשה ידיו של שף יוסי שטרית. הקיטשן מרקט - מסעדת שף נוספת אותה מנהיג, ממוקמת בטופ 5 המסעדות שלי זה זמן רב והאונזה - בר מסעדה יפואי בשוק הפשפשים, הוא אחד ממקומות הבילוי היותר מועדפים עלי, כל מנה בתפריט נפלאה והקוקטיילים מעולים. עם נתונים כאלו, פלוס הביקורות הסופר מפרגנות ותמונות אינסטגרם מרהיבות ומפתות הציפיות שלי היו גבוהות. המקום הממוקם בקומת הכניסה של מלון מנדלי ברחוב מנדלי מוכר ספרים, ומעוצב בצורה אלגנטית עירונית נעימה ונקיה, ניקיון שבא להוות רקע שקט למנות שהן הצגה ויזואלית שהינה חותם היד לאסטתיקה הייחודית של שטרית. התפריט מציע כ-10 מנות מנות ראשונות וכ-10 מנות עיקריות.

עוד לפני המנות שתזמינו תקבלו צמד או שלישיית פיתות זעירות, פיתת חצי ביס וקרם חומוס. הכנה שעשיתי בטרם הגעתי למסעדה סיפקה לי את האינופרמציה כי שיטרית מתבסס במאשייה על מתכונים מרוקאים מבית אמא שעוברים אינטרפציה תחת ידיו והופכים למנות אולטרה מודרניות. אני מניחה כי הפיתות הזעירות אמורות להוות ראש פרק לארוחה, כמסמנות לנו שהולכת להיות כאן ארוחה עם טעמים מזרחיים, אך מכיוון שהמנות והטעמים אינם מרוקאים מובהקים לעין ולחך עלינו לזכור לחפש אותם. פתחתי את הארוחה עם המנה הראשונה שמופיעה בתפריט, טרטר אינטיאס. מנה יוצאת דופן ביופייה. מכילה פיסות אינטיאס טרי ובשרני,פרסות דקות של סלק, קרם פרש, כדורוני מלון ועלי אורגולה. הדג היה מובחר בטריותו אך מבחינתי זה ערך סף למסעדת שף ברמתה. כדורי המלון היו מרעננים. נהנתי מהיופי, נהנתי ממשחק המרקמים הרחב בפה. שניהם הלהיבו אותי יותר מאשר הטעמים במנה.

המשכתי במנה ראשונה נוספת של חלמון מאודה. המלצר הבטיח לי שאם אני מכירה את ה"ביצה" המפורסמת של הקיטשן מרקט, זאת מנה משודרגת שלה. אני חשתי בעיקר בקרם תפוחי אדמה קרמי וחלק, אם תרצו הפירה הרך ביותר שאכלתי. הביצה לא הייתה נוזלית כפי שציפיתי, ולא התפרצה וצבעה את המנה בחלמונה. שוב נהנתי יותר מהמרקמים של קרם, קצף ועלים חמצמצים. ושוב נשארתי בראשי עם השאלה איפה האוכל ומה עם הטעמים?. אני אשאר מעריצה אדוקה של הביצה המקורית, עם פיטריות הפורצ'יני וקצף הפרמזן.

לעיקרית לקחתי ספיישל של אנטריקוט, ברוטב בצל ירוק. המלצר הסביר שרוטב האנטריקוט נעשה בטניקה ייחודית של גחלים הסופחים אליהם רוטב של יין, וכאשר הגחלים מטפטפות על הנתח מתקבל רוטב יין מעושן ומקורי. נשמע מצויין. בפועל זה היה סטייק אנטריקוט טוב ולא יותר, ברוטב יין מתקתק. טעם מעושן לא היה שם. לצערי מנת בשר סתמית.

בשלב זה חשתי שאולי אני מפספסת משו בבחירות שלי. פניתי למלצר וביקשתי ממנו מנה שתעיף אותי. כי באמת רציתי להנות ולהתלהב מהאוכל. הוא המליץ על מנת הקובנייה. אני מאוד אוהבת בשר נא וישר זרמתי. לאחר 3 דקות ניגש המלצר והודיע בצער שהמטבח לא יוכל להכין יותר קובנייה. עוד רגע מאכזב בארוחה שלי. אני והמלצר התחלנו לחלוש על כל מנות התפריט במאמץ לשדך לי מנה שתלהיב אותי, כבר הגענו לעבור על כל אופציות הקינוחים. אך באמצע תיאור מרנג הלימון עם פירות היער, הגיעה מלצרית אחרת שקטעה את מסע המכירות והודיע שיש קובנייה. אושר רגעי גדול. מכל המנות שאכלתי מנת הקובנייה הייתה מצטיינת הערב, אך עדיין המשכתי לחוש שהמשחקים, הויזואליות והטכניקה לגמרי מתעלה על האוכל עצמו והטעם. פרוסות בשר נא דקיקות שמונחות על תלוליות של בורגול, עשבי תיבול ובוטנים קצוצים. תערובת הבורגול הייתה עבורי עיסתית למדי, לא זיהיתי בפה את מרכיביה או טריות ורעננות של עשבי תיבול. בשר הוייסבראטן היה מצויין. בין התלוליות מוקמו טווילים מתובלים דקיקים ששוב הוסיפו מרקם פריך בפה והפכו את הויזואליות של המנה לציור יצרי ופראי, אבל לא שידרגו את המנה בטעם מיוחד.

אז לאור הביקורות המדהימות על מסעדת משייה של גדולים ממני אני מעט נבוכה. פעם ראשונה שאכלתי ארוחה שממש לא הצלחתי להבין אותה. זוכרים את הפיתות בתחילת הארוחה? חשבתי שהן כאן על מנת להזכיר שבסיס המסעדה עוסק במנות מרוקאיות כפי שהעידו כתבות היח"צ. אני לא זיהיתי שום טעם מרוקאי במנות. המטבח במנות שאני אכלתי היה מטבח שף ים תיכוני מודרני. אני אוהבת מנות מיוחדות, מעריצה נועזות. במאשייה הצלחתי להעריך את הויזואליות יוצאת הדופן ואת היכולות הטכניות. הטעמים לא הצליחו להגיע אלי.

משייה

מנדלי מוכר ספרים 5, תל אביב

03-7500999