דינר | טלביה

מסעדת טלביה מקבוצת מחנה יהודה יושבת גם היא בירושלים, לא באיזור השוק כמו אחותה הגדולה והפרועה כי אם תחת תיאטרון ירושלים בשכונת..טלביה. איזה הבדל, התפריט הסחבקי מלא הגיחי גיחי של מחנה (הקולות של פיראוס, ושבו דגים לגבולם... והצי'יפס של מושון) נשארו במחנה והתפריט הופך להיות יותר מהוגן וברור להבנה. מהצצה ראשונה בתפריט התחושה היא שהוא יותר מסקרן ומורכב, בשורה התחתונה מתוחכם כאן יותר ולא מתחכם. גם טבחים שמתופפים על מחבתות ומוסיקת שוק צוהלת לא תשמעו כאן. המקום מעוצב בצורה מרשימה, לא ראוותנית כלל כי אם עמוסה בפרטים אקלקטים יפים ומגניבים ועם כניסתנו למסעדה נעטפנו באוירה שיקית מזמינה ונעימה. כל שנותר לעשות הוא לברר אם גם טעים פה.

התפריט קרץ לנו בכל שורה ושורה ועורר ציפיות גבוהות. אם בדרך כלל "המנה שלי" "קופצת" לי מבין השורות, כאן כל שורה שנקראה נשמעה לי נפלאה ומגרה. מנות עמוסות מרכיבים וחיבורים מפתיעים.

את הארוחה התחלנו עם מנה מקטגוריית הפתיחים. פתיח זה אולי נשמע כמו משהו קטן וקליל אבל הפתיחים כאן כוללים מרכיבים גסים כמו גרבלקס, תפ"א, דג כבוש, אווז ואת המנה ה"קשוחה" שאנחנו בחרנו: "טאטין מח עצם, ברזואלה, קורמוסקי (כדורונים ממולאים) חזה בקר" נשמע מפוצץ ומבטיח. הגיעה עצם ענקית של מח עצם ובה נעוצה הכפית, סלטון של עלים ירוקים עליהם מונחים שלוש פרוסות של נקניק ברזואלה סביר, שני כדורי במילוי נוזלי שמכיל בשר ויין בציפוי פריך - לא הכי טעימים, פרוסת לחם וקוביית חמאה. הרבה מהומה הלא דבר ולא מצאתי שום חיבור הגיוני בין המרכיבים במנה. (ברקע - הפולנטה המפורסמת שמיד נגיע אליה).

המשכנו עם מנת קוקי סאן ז'אק, המוגשים על קרפים קטנים עם קציפת גבינה כחולה, ביצת עין ו...סלטון של עלי רוקט וצנונית. עוד מנה עמוסת מרכיבים שנשמעה על הנייר יוצאת מגדר הרגיל והתגלתה כאכזבה. פרט לקוקי סאן ז'אק שהיו טעימים, שוב היתקשתי להבין את החיבור בין המרכיבים שפשוט לא תקשרו בינהם. קציפת הגבינה הכחולה בקושי הורגשה, שלא לדבר על השידור החוזר של הסלטון הלא קשור שפרט לעובדה שהוסיף צבע ירוק בצלחת לא טרם רבות.

כמתבקש הזמנו את מנת הפולנטה, סימן ההיכר של קבוצת מחנה יהודה. מנה קטנה יותר ממסעדת האם, ואם אינני טועה מוגשת עם אותם המרכיבים: ראגו פטריות אספרגוס, כמהין ופרמז'ן. גם הפולנטה הגרגירית אכזבה. היא הייתה טעימה אך יחד עם זאת אכלתי בעבר פולנטות טובות ממנה.

לעיקרית הזמנתי את המנה שקרצה לי וקפצה לי מבין השורות - כמו שאוהבת: צלעות חזיר בבירה ותפוחי גראנד סמית' בתוספת פירה חרדל. נשמע מבטיח ביותר. אז הפירה הגיע פושר ולא חם וגם הצלעות היו טעימות אבל ההבטחה לא מומשה. לא הרגשתי את החמיצות והרעננות מהתפוחים כפי שתיארתי את פוטנציאל המנה. מנת צלעות ברוטב חביב, לא מעבר. קיבלנו פירה נוסף הפעם חם והוא היה מצויין. החרדל אכן נתן טוויסט טעים.

אני רוצה לציין שהשירות היה מעולה ומשתדל מאוד, הן מצד המלצרית והן מנהל המשמרת שניסו להשביע את רצוננו בנועם ואדיבות, תוך רצון לקבל ביקורת בונה.

אם קריאה בתפריט האוכל גרם לי לניצוצות, דווקא תפריט הקינוחים היה משעמם ואף מנה לא ממש דיברה אלי. לבסוף הזמנו סנט הונור- קינוח בינוני לגמרי. בצק רבוח ממולאותקרם שוקולד, בינהם קרם שוקולד לבן, סתמיות.