הפעם הראשונה שלי ב...איטליאנו דה לה קוסטה

אז נתחיל הפעם דווקא מהסוף: יצאתי עם חיוך גדול מאיטליאנו דה לה קוסטה. נסיעה של שעה פלוס לכל צד מתל אביב לחיפה וחזרה לא מנעה אותו, ובתכלס מי לא חיפש חניה שעה בתל אביב. אז נכון שאנחנו מדינה קטנטונת ומה זה נסיעה לחיפה? ועדיין כשאני נוסעת למסעדה מחוץ לתל אביב, תמיד יש את החשש הקטן הזה של נו, מה כבר יחדשו לי שם? מה יציעו לי בחיפה שאין בתל אביב? הרבה פעמים החששות הללו מתאמתים, אבל הפעם אני מקנא בתושבי חיפה והסביבה. זה לא שחסרות איטלקיות טובות בתל אביב, החל בעממיות, מסורתיות וכלה ביוקרתיות ומודרניות. איטליאנו דה לה קוסטה אין בתל אביב. על אף שלא תמצאו כאן פירוטכניקה שטרם נראתה, חומרי גלם נדירים או מנות שישנו את ההיסטוריה, כן תמצאו שם אוכל טעים נורא, מנות נדיבות, מנות יפות לעין, שירות נעים,תמחור הוגן, מתוקים שממשכים את הרצף הטוב של העיקריות ונוף לים תכול שמשלים את החוויה. אז אחרי שחנינו (בלי לחפש שנייה חנייה) וטיפסנו את גרם המדרגות נכנסנו בשעריה של איטליאנו דה לה קוסטה. מסעדה גדולה עם מטבח גדול ופתוח. הגענו מעט לפני הפיק, ותוך רבע שעה המקום התמלא לחלוטין בהכל מהכל. יהודים, ערבים, משפחות עם קטנטנים, זוגות, צעירים, מבוגרים , גברים ונשים - איזה כייף, באמת שכולם יכולים להנות כאן. קיבלנו את התפריטים. לא ברור איך אבל עוד בטרם סרקתי אותם לאורכם ולרוחבם, פשוט הזמנתי את הפיצה סינייה טלה (בשר טלה מתובל, חצילים שרופים, סלסת עגבניות, טחינה גולמית, בצל סגול, ארוגלה, פטרוזיליה, צנוברים וסומק) תחושת בטן אופיינית לי שמדובר במנת חובה. לכל הפיצות בתפריט יש נטייה להיות מיוחדות ולא משעממות,, למשל פיצה קרבונרה, פיצה אווז מעושן, פיצה קרם תרד ומסקרפונה, אבל פיצות בסגנון הזה כבר טעמתי, פיצה סינייה עוד לא אכלתי. המחשבה הראשונה שלי הייתה, זאת בכלל לא פיצה כי אם לחמא ג'ון, מנה ערבית שאין לה קשר למטבח האיטלקי, ואני אוהבת להזמין במסעדה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב, לעולם לא אבין את מי שבוחר להזמין פסטה במסעדת בשרים, או סטייק במסעדת פיצות. משום מה כאן החיבור הצליח להיות מפתיע וטבעי בו זמנית. הפיצה הגיעה מהר בליווי סכין גלגלת וריחות מטרפים. חתכנו למשולשים וטעמנו. התחלתי דווקא בביס משוליה העבים של הפיצה וטעם הבצק צעק לי איטליה, ככל שהתקדמו הנגיסות לעבר קצה המשולש, שהוא מרכז הפיצה, הפך הבצק לדקיק במיוחד ולא נשא את כל עומס התוספות, מה שאילץ אותי לקפל את הבצק ולקבל טעמים שהזכירו לי פיתה דרוזית שסופגת ועוטפת את כל טוב הטעמים הגליליים. כל המרכיבים הורגשו, דיברו בינהם, היו בכמויות ויחסים טובים שחברו לביס של חגיגה צוהלת בפה. מה אוסיף? הפיצה הזאת נפלאה ומנת חובה במסעדה לצפויים להגיע.

חשבתי שמכאן יהיה קשה להמשיך וקיוויתי לטוב.

הטוב הגיע בדמות מנה ראשונה של פולנטה סופר קרמית ורכה (במילים אחרות הרבה חמאה) ועליה מונח לב של חסה צלוי, אספרגוס, תרד, פטריות שימג’י ומעל פרמז'ן. שוב אהבתי את שילוב חומרי הגלם, הירקות הנגיסים על מצע הפולנטה הרכה הרכיבו מנה מוצלחת ששוב השכילה לשדך בין הפולנטה וגבינת הפרמז'ן האיטלקית לירקות הגליליים.

ראשונה נוספת הייתה ארנצ’יני מוצרלה מעושנת. כדורי הריזוטו הממזריים הללו דורשים טכניקה ומיומנות. המנה הייתה טובה אך לא מושלמת. כדורי ריזוטו היו קרספיים כפי שהובטח בתפריט. מילוי המוצרלה המעושנת בקושי הורגש ומרקם האורז היה יותר מידי אחד-אחד ופחות התגבש לעיסת ריזוטו, הרוטבים - איולי פפריקה מעושנת וסלסת עגבניות היו טובים.

מנה עיקרית נוספת שטעמנו הייתה מנת פסטה של פפרדלה שחורה עם שרימפסים בפסטו פיסטוקים וצ'ילי אדום. כל מנות הפסטה (בדיוק כמו כל מנות הפיצות) נשמעו מגרות מאוד, כהרגלי, ניסיתי להזמין את המנה היותר מיוחדת בתפריט. הרוטב לוקח את הפיסטוקים לכיוון המלוח פלוס חריפות עדינה, שרימפסים בשרניים בכמות נדיבה, מנה טובה אבל הפיצה הותירה רושם שלא השתווה אליה.

מפוצצים הגענו אל הקינוחים, או יותר נכון הגיע אלינו תפריט הקינוחים. על הנייר תפריט הקינוחים נראה בנאלי וומככבים בו החשודים המידיים: טירמיסו, עוגת גבינה,קרם ברולה, קנולי, קינוח שוקולד.... בפועל תקבלו הפתעה, קינוחים רחוקים ממה שציפיתם, הן בנראות והן בטעם ובמרכיבים. על הקונדיטוריה אמון פיראס המוכשר, שיצר קינוחים טעימים ויצירתיים עם פרזנטציה מודרנית ונועזת שלא באה על חשבון הטעם. טעמנו את קינוח הזפולה, אומנם מדובר בסופגניות עם נראות דומה לשל צ'ורוס והיה ברור לנו שזה הולך להיות כבד ואנחנו כבר בהתפוצצות, אבל שוב, הקינוח הזה קרץ לי. הסופגניות המוארכות שעשויות מבצק וגבינת ריקוטה אינן מתוקות, הריקוטה תורמת למרקם אורירי, לצידן מסודרות ברינג קציפת תפוז נפלאה, קרם שוקולד לבן, גלידת מסקרפונה ודובדבני אמרנה. קינוח פרפקטו שהרחיב לי את החיוך.

קינוח נוסף היה הטירמיסו, שהוגש בצנצנת בתוך קערה שסביב הצנצנת חלוקי נחל ועשן קר. לצד הפירוטכניקה שגרמה לכל השולחנות סביבנו לקום ולהתקרב, הוגשה כפית יפה ומיוחדת ועליה גלידת קפה מצוינת. אומנם "האורות והעשן" לא חיוניים לטעם המנה אבל כל עוד הם לא באים על חשבון הטעם והגימיק מסובב ראשים ומרים את הפרזנטציה אין לי בעיה. הטירמיסו היה טעים, התחתית הייתה אלכוהולית (אולי מידי), קרם המסקרפונה היה מושלם ובקושי רב הרמנו יד לחשבון. החשבון היה הוגן שזה תמיד משמח.

אמרנו תודה למלצר החמוד שלנו שעשה את עבודתו נאמנה, אמרנו תודה ובהצלחה לחמודי והתגלגלנו בגרם המדרגות, מבט אחרון לים היפה של חיפה. לא שחסר לנו ים בתל אביב, לא שחסר לנו פיצות בתל אביב, אבל כזה - אין.

איטליאנו דה לה קוסטה

כתובת | העלייה השניה 96, חיפה

טלפון | 04-660-1011